אתמול יצא תזכיר החוק שיסדיר (כביכול) את השימוש של המשטרה במצלמות חכמות לזיהוי פנים ובמערכת "עין הנץ". מה הוא אומר?
קודם כל, קצת רקע: מצלמות חכמות לזיהוי פנים זה די מסביר את עצמו. אבל מה זה עין הנץ? מדובר במערכת של מצלמות חכמות שיודעות "לקרוא" לוחיות רישוי. המרחב הציבורי ממילא מרושת בהמון מצלמות. אלא שמצלמות חכמות מהסוג הזה פוגעות בצורה קשה בפרטיות, משום שהן יודעות לזהות אדם או רכב באופן אוטומטי ולקטלג את המידע בצורה נוחה לחיפוש. מה זה אומר בשפה פשוטה? שאפשר לדעת בלחיצת כפתור כל מקום שהיית בו (או שהרכב שלך היה בו).
קחו בחשבון שתזכיר החוק שתכף נגיע אליו מתייחס גם לעין הנץ וגם למצלמות חכמות לזיהוי פנים, אבל אני אתייחס פה בעיקר לעין הנץ, כי זה מה שחקרתי וזה מה שאני מכיר. עד כמה שאני יודע אין פריסה מבצעית רחבה, או בכלל, של מצלמות חכמות לזיהוי פנים.
לגבי עין הנץ – הפיילוט במערכת התחיל ב-2013, וכאמור היא הפכה מבצעית ובפריסה ארצית שנתיים לאחר מכן. בשנה שעברה פרסמתי תחקיר שחשף שהמערכת שומרת תיעוד גם של כלי רכב של אזרחים שלא חשודים בכלום, למקרה שהם יהיו חשודים יום אחד. האגודה לזכויות האזרח ו"פרטיות ישראל" הגישו עתירות שדרשו לחשוף אם נעשה שימוש במצלמות זיהוי פנים ולהפסיק את השימוש בהן ובעין הנץ עד להסדרה בחוק. המדינה השיבה שתזכיר חוק נמצא בשלבי ניסוח, ואתמול בלילה הוא אכן פורסם להערות הציבור.
כדאי לזכור: עוד ב-2015 המשנה ליועמ"ש אמר שבגלל פגיעתה של המערכת בפרטיות (שמוגנת גם בחוק וגם בחוק יסוד), יש צורך בחקיקה כדי שהמשטרה תוכל להשתמש בה. מצד שני, הוא גם אישר להתחיל להשתמש בה בלי חוק. בקיצור, התזכיר מפורסם בחמישי ב-11 בלילה, אחרי שש שנים.
אז בואו באמת נגיע לתזכיר. הדברים החשובים באמת לא נמצאים בו, אלא בתקנות: אין בו מגבלות על התקופה לשמירה של מידע במערכת, לא מגבלות על מי יכול לגשת למידע, ולא כללים לגבי אבטחת המידע ושמירה עליו. נזכיר שקצין משטרה העיד שהמערכת שומרת מידע בלי הגבלת זמן, כן? מי שיקבע את כל אלה הוא השר לבטחון פנים, בהסכמת שר המשפטים ו-ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. האמת שבעיניי זה מנגנון מצוין (ככל שהדיונים לא יהיו סגורים והתקנות יפורסמו לציבור).
שר הבט"פ רשאי לקבוע אם המשטרה תחויב לפרסם את מיקומי המצלמות, אבל ככל שהוא לא יקבע הדבר ישאר בשיקול דעתה של המשטרה. בעיניי זו טעות. החוק צריך לחייב פרסום של מיקומי מצלמות נייחות, ולאפשר למשטרה לנמק למה לא תפרסם מיקום של מצלמות ניידות (למשל אם היא הוצבה זמנית לצורך חקירה ספציפית).
התוספת הרביעית מגדירה מהם סוגי המצלמות החכמות שניתן להשתמש בהם. כיום יש בה מצלמות לזיהוי פנים ואת עין הנץ, אבל שר הבט"פ ושר המשפטים יכולים להוסיף סוגים נוספים. הדבר החמור הוא שמוצע לפטור מפרסום ברשומות את הפרטים שבתוספת. כלומר, כשתהיה טכנולוגיה חדשה ופולשנית יותר – לא נדע.
"תכליות להצבה והפעלה" זה סעיף חשוב מאד, כי כביכול הוא מגביל את המשטרה בהצבת המצלמות. בפועל יש כבר מצלמות עין הנץ בכל הכבישים הראשיים בישראל, וגם ההגדרות פה מאד רחבות ועמומות. אם אפשר לשים מצלמה כדי לשמור על "שלום הציבור" – אפשר לשים מצלמה בכל מקום.
אבל בואו תראו למה זה עוד יותר בלוף. נניח שסעיף הצבת המצלמות מוגבל יחסית. הוא מתיר למשל להציב מצלמה כדי לגלות עבירות מסוג פשע (3 שנות מאסר ומעלה), ואת מבצעיהן. אממה? בסעיף אחרי זה מתירים להשתמש במידע שנאגר במצלמות לגילוי כל עבריין, ללא הגבלה על חומרת העבירה!
סעיפים ג' ו-ד' לא אומרים שום דבר. הם אומרים שהמשטרה צריכה לשמור על המידע, אבל לא אומרים איך זה ייעשה. אה, ושמותר לה לשמור את המידע רק לזמן שהמידע דרוש לה. אחלה.
המשטרה גם תוכל למסור מידע ממערכות הצילום המיוחדת לשורה של גופי חקירות כמו השב"כ, מח"ש, הפרקליטות, אגף המודיעין בצה"ל, יחידת צור למעקב אחרי עברייני מין, הרשות להגנת עדים – וגופים נוספים שייקבעו על ידי שר המשפטים באישור ועדת הפנים של הכנסת.
ועכשיו אנחנו מגיעים לתכלס – מה אין בתזכיר הזה, ולמה בעיניי הוא מפקיר את הפרטיות של אזרחי ישראל. הייתי מתייג את חברי ועדת הפנים, אבל היא טרם הוקמה ולכן אתייג כאן את השרים הרלוונטיים ונמשיך: @omerbarlev @gidonsaar @MeravMichaeli
אין בתזכיר פיקוח אפקטיבי על השימוש של המשטרה במערכת ועל היישום של החוק. המשטרה לא חייבת צו מבית משפט כדי לשלוף מידע מהמערכת הפולשנית הזו, וזו בעיה אמיתית. המשטרה גם לא חייבת דין וחשבון לאף אחד.
בשנים הראשונות לקיומו של חוק נתוני תקשורת (שמאפשר למשטרה לקבל בצו איכונים של מכשיר סלולרי), לדוגמה, המשטרה היתה חייבת לדווח פעם בשנה לכנסת על היקף השימוש בחוק. בעיניי, גם אם מוותרים על פיקוח שיפוטי שיחייב את המשטרה להוציא צווים כדי להשתמש במערכת, לפחות חייב להיות דיווח בדיעבד. למשל, שהמשטרה תגיש פעם בשנה דוח כמה שליפות מידע נעשו מהמערכת, באילו עבירות, והאם התגלו מקרים של שימוש לרעה במערכת ואיך הם טופלו. פעם בשנה, דוח שכמעט אפשר להפיק אוטומטית, ולא יהיה חסוי. זה המינימום של המינימום.
זהו בינתיים. כל הכבוד למי ששרד עד כאן. וזה התזכיר במלואו, עם עותק פדף כאן.
דניאל דולב הוא כתב תחקירים באתר "שומרים", ובעבר כתב משפט והיום. הפוסט התפרסם במקור בטוויטר שלו 🖼️ תמונת שער: עיניים למשאית // עידוק
