קטגוריה: מגזין

עיתונאי פלש לווידאוצ'ט של שרי ההגנה של אירופה אחרי שהשרה ההולנדית חשפה את הסיסמה בטוויטר

מאז שמגיפת הקורונה שינתה את חיינו, צילומסכים של קוביות עם פרצופים הפכו לחלק מהשפה החזותית שלנו, בין אם מדובר בזום עם חברים או בוובקס עם העמיתים לעבודה. שרת ההגנה ההולנדית, אנק ביילפלד (Ank Bijleveld), צייצה ביום שישי צילומסך של שיחת וידאו שבה השתתפה, במסגרת פגישת שרי ההגנה האירופים במועצת יחסי החוץ של האיחוד האירופי. זמן קצר לאחר מכן התחרטה ומחקה את התמונה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי: איש זר פלש לווידאוצ'ט והביא לפיצוץ הפגישה.

אותו פולש אכזר הוא העיתונאי ההולנדי דניאל ורלאן (Daniël Verlaan) מ-RTL Nieuws. הוא קיבל טיפ אנונימי שהתמונה שהעלתה ביילפלד מכילה ב-URL (כתובת האתר) שם משתמש ו-5 מתוך 6 ספרות של הפינקוד הנדרש לכניסה לשיחה. ורלאן ניסה כמה מספרים עד שהגיע לפינקוד הנכון.

בשלב הזה צריך היה להיות אמצעי הגנה נוסף, שעליו התחייבו מנהלי השיחה בהודעה מוקדמת למשתתפים. אבל ורלאן לא נתקל בשום הגנה כזאת – הוא נכנס ישר לשיחה, נופף לשלום לשרי ההגנה המופתעים והצוחקים, הציג את עצמו וניהל שיחה קצרה עם הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ג’וזפ בורל. זה צחק במבוכה ושאל את ורלאן אם הוא מודע לכך שזו עבירה פלילית, ואז ביקש ממנו לעזוב את השיחה במהירות, לפני שהמשטרה תגיע.

ביילפלד, כאמור, מחקה את הציוץ. דובר מטעם משרד ההגנה ההולנדי מסר ל-RTL כי “עובד צייץ בטעות תמונה עם חלק מהפינקוד. התמונה נמחקה לאחר מכן. טעות טפשית. זה מראה לך כמה צריך להיות זהירים כששולחים תמונה מפגישה”. אפילו ראש הממשלה מארק רוטה התייחס לדברים ואמר: “התוצאה היחידה של זה היא שביילפלד הראתה לשרים האחרים כמה צריך להיזהר”.

במועצה אמרו ששום מידע סודי לא נידון בישיבה (בפוליטיקו דיווחו שעלה לדיון מסמך מסווג על הסכנות שעומדות בפני האיחוד האירופי, שישמש בסיס לאסטרטגיית הגנה עתידית של האיחוד האירופי). עוד אמרו במועצה כי יגישו תלונה לרשויות.

הצילומסך שצייצה אנק ביילפלד. RTL Nieuws הסתירו את פרטי ההתקשרות 🖼️ ורלאן
הצילומסך שצייצה אנק ביילפלד. RTL Nieuws הסתירו את שם המשתמש והסיסמה 🖼️ ורלאן

ורלאן סיכם:

> כעיתונאי, אתה צריך להביא ראיות חותכות אחרת ישקרו לך (‘לא, יש אמצעי הגנה נוספים, לא יתנו לך גישה’)
> הם מעדיפים לפגוע בעיתונאי מאשר לתקן את החרא שלהם

דניאל ורלאן בטוויטר, 20.11.2020

התפרסם במקור בגירסה שונה בפינה "האחראי על האינטרנט" בגלצ


חוקרים גילו עוד דרך להוציא מידע מהיסטוריית הגלישה. כך נתגונן

היסטוריית הגלישה שלנו מספרת עלינו סיפור. הסיפור הזה זמין לספקי תקשורת, שרתי אינטרנט ושאר גורמים שיש להם גישה, גלויה או סמויה, לגיטימית או עבריינית, להיסטוריה שלנו. לאחרונה, חוקרים ממוזילה הציגו דרך ל"חיבור זהויות משתמש" – קישור בין היסטוריות גלישה נפרדות, גם אם עברו אנונימיזציה והפרטים המזהים הוסרו מהן.

מאחר שהאינטרנט שזורה ביומיום שלנו, היסטוריית הגלישה יכולה לעזור לגלות מי אנחנו, איפה אנחנו גרים, איזו שפה אנחנו דוברים, מה העבודה שלנו, מה התחביבים שלנו, מה אנחנו מחפשים במנועי חיפוש, מה אנחנו עושים ברשתות חברתיות, מאילו מסעדות אנחנו מזמינים, איזה סוג של פורנו אנחנו לא רואים כי אנחנו אנשים מוסריים ועוד. הדפדפן שלנו משמש כחוקר פרטי שעוקב אחרינו כל היום: הוא לא בהכרח יודע מה עשינו בתוך הבניין שהגענו אליו, אבל השלט בכניסה, "מכון לטיפול בהתמכרות לאלכוהול וסמים", יכול לתת לו מושג כללי.

אייפון עוגיפלצת 🖼️ Poster Boy cc-by
אייפון עוגיפלצת 🖼️ Poster Boy cc-by

חוקרים במוזילה, מפתחת הדפדפן פיירפוקס, ביצעו מחקר שבו ניסו לזהות משתמשים על פי הרגלי הגלישה שלהם. הם אספו היסטוריית גלישה בת שבועיים של משתמשים שנתנו הסכמה. כנהוג בניסויים מסוג זה, השבוע הראשון שימש ללימוד, והשבוע השני שימש לניבוי – כלומר לנסות לשייך היסטוריית גלישה של משתמש בשבוע השני, למשתמש שנלמד בשבוע הראשון. היסטוריית הגלישה נוקתה, כמובן, מסממנים מזהים, כולל שמות משתמש בטקסט גלוי ומזהי משתמש מגובבים.

החוקרים הצליחו להתאים בין היסטוריית הגלישה בשבוע השני לגולש בשבוע הראשון ב-50% הצלחה כאשר השתמשו בהיסטוריה של 50 אתרים, וב-80% כאשר העלו את מספר האתרים ל-150.

מי צריך את זה? (תעשיית הפרסום)

"חיבור זהויות משתמש" הוא אחד האתגרים העומדים בפני תעשיית ה-AdTech (טכנולוגיית הפירסום). זיהוי המשתמש מבוסס על קוקית (cookie) המאוחסנת בכל דפדפן בנפרד, ונשלחת לשרתי חברת הפרסום בכל פעם שהמשתמש טוען דף שבו הטכנולוגיה של החברה מותקנת. הדבר מאפשר לחברה ליצור היסטוריית גלישה לכל פרופיל משתמש.

כאשר המשתמש שלנו, יוסי, פותח את הטלפון שלו בבוקר, ונכנס לאתר החדשות האהוב עליו כדי לקרוא כמה אנשים נדבקו היום בקורונה, הדף של אתר החדשות טוען המלצות תוכן מחברת המלצות התוכן המובחרת Fatoosh. הטעינה הזאת תשלח לחברה את הקוקית של הדפדפן בטלפון של יוסי – מחרוזת התווים 4ebd7c47db. פאטוש שומרת אצלה קישור בין משתמש 4ebd7c47db לדף ספירת הקורונה באתר טמקא. מיד אחר כך יוסי רוצה להתעדכן בשער מניית חברת ״צבע״ באתר הטוש.קום, וגם הקישור הזה נשמר אצל פאטוש עבור המשתמש 4ebd7c47db.

אחר כך מתיישב יוסי במשרד הביתי שבסלון שלו, פותח את המחשב ומתעדכן במרוץ אחר חיסון לקורונה באתר ״רפואה שלמה״. אבל עכשיו הוא משתמש בדפדפן של המחשב, אז הקוקית שלו שונה – c4846013d0. כתוצאה מכך, יווצר אצל חברת פאטוש קישור בין c4846013d0 לאתר ״רפואה שלמה״. אחרי כמה דקות עבודה, יוסי ירצה להתעדכן שוב במניין החולים, דרך טמקא, מה שייצר קישור גם בין c4846013d0 לדף המדובר.

התוצאה היא שיוסי מזוהה אצל פאטוש כשני פרופילים שונים – 4ebd7c47db מהטלפון ו-c4846013d0 מהמחשב – ולפאטוש אין דרך לדעת שמדובר באותו יוסי.

המחקר של מוזילה מדגים דרך לחבר בין זהויות כאלה ולתייג אותן כאותו אדם. כך תוכל פאטוש לרדוף בצורה טובה יותר אחרי יוסי בין מכשירים, ולהציג לו ״פרסומות שיעניינו אותו יותר״, כלומר יגרמו לו לפתוח את הארנק מהר יותר, או לכל הפחות יגדילו את הסיכוי שיקליק עליהן.

איך מתגוננים?

בפני המתגלצ'ים זמינות מספר דרכים להתגוננות מפני ההשלכות של המחקר הזה. כדאי להכיר אותן ואת חסרונותיהן:

מחסלים את מפלצת הקוקיות 🖼️ James H. cc-by-sa
מחסלים את מפלצת הקוקיות 🖼️ James H. cc-by-sa
  • גלישה במוד אנונימי (Incognito בדפדפן כרום, Private Mode בפיירפוקס וספארי): גלישה כזו אמנם תגן על הזהות שלנו, אבל תהיה מציקה במיוחד ותדרוש הזדהות מחדש מול כל השירותים בכל פתיחת חלון חדש של הדפדפן.
  • שימוש בחוסם פרסומות: רוב חוסמי הפרסומות חוסמים גם טכנולוגיות מעקב; הבעיה היא שהם עצמם חשופים לכל תוכן הגלישה שלנו, שעלול להימכר או לדלוף. בנוסף, יש חוסמי פרסומות שתמורת תשלום יכניסו חברות לרשימה הלבנה שלהם, ויאפשרו להן לעקוב אחרינו.
  • גלישה ב-VPN: יש הסבורים, בטעות, ששימוש ב-VPN שמסתיר את כתובת ה-IP שלהם יעזור להם לשמור על אנונימיות. על אף היתרונות הרבים של VPN, המחקר הזה מראה שגם אם מתעלמים לחלוטין מכתובת ה-IP של המשתמש עדיין ניתן לזהות אותו.
  • דפדפן מגן פרטיות: שימוש בדפדפן שמציע כלים להגנה על הפרטיות שלנו, כמו פיירפוקס של מוזילה! (או ספארי, או אדג', או Brave). הדפדפן חוסם כברירת מחדל קוקיות צד ג' (3rd party cookies), כאלו שלא שייכות לאתר שבו מבקרים כרגע, ומאפשר חסימה בקליק של טכנולוגיות מעקב. חסימה של קוקיות צד ג' תמנע מחברת פאטוש לשים את הקוקית שלה בדפדפן של יוסי כשהוא גולש באתר טמקא. חסימה של טכנולוגיות מעקב תמנע כליל את טעינת הסקריפט שמציג את ההמלצות של פאטוש. כרום, הדפדפן הפופולרי בעולם, התחיל לחסום קוקיות צד ג' בינואר השנה, אבל נותן למפרסמים ולעוקבים תקופת הסתגלות של שנתיים.

רן לוקאר הוא דאטה סיינטיסט בחברת פייפאל וחוקר אבטחה ופרטיות חובב. הפוסט על דעתו של הכותב בלבד, ואינו מייצג את המעסיק שלו

עוד על אמצעי התגוננות מפני פגיעה בפרטית – בפרק קריפטופארטי של סייברסייבר:


הסייברפרטיזנים נגד נשיא בלארוס

אלכסנדר לוקשנקו, נשיא בלארוס, מכונה "הדיקטטור האחרון באירופה" (בניכוי פוטין, אני מניח). הוא משמש כנשיא כבר יותר מרבע מאה, כשמתנגדיו טוענים שהוא ניצח באופן דמוקרטי רק בראשונה מבין 6 מערכות הבחירות שבהן זכה, האחרונה שבהן ב-9 באוגוסט השנה. כשהכריז על נצחונו הסוחף עם מעל 80% מהקולות, המחאה התפרצה. בתגובה, לוקשנקו סגר להם את האינטרנט.

האינטרנט משמשת אזרחים לבקר את השלטון ולארגן מחאות נגדו. חסימת האינטרנט נשלפת תכופות מארגז הכלים של השתקת מחאה. הודו רשמה בתחילת השנה שיא מפוקפק של חסימת האינטרנט הארוכה ביותר בתולדותיה הקצרים של הרשת – כחצי שנה – במטרה למנוע מחאה על ביטול המעמד המיוחד של חבל ג'אמו וקשמיר.

ואם הדמוקרטיה הגדולה בעולם חוסמת את הרשת כדי לסתום פיות, הרי ששלטונו של לוקשנקו אפילו לא מצמץ כשכיבה את האינטרנט ל-72 שעות – או כמו שהשלטון מתאר זאת, התקפת סייבר חיצונית/מתקפת DDoS.

שוטרים מפנים מפגין 🖼️  Clker-Free-Vector-Images
שוטרים מפנים מפגין 🖼️ Clker-Free-Vector-Images

באופן טבעי, המוחים פנו ל-VPN, כלי לגלישה מוגנת ומוסתרת, שמשמש לעקיפת גאוחסימה ושאר חסימות. יישומוני ה-VPN כבשו את ארבעת המקומות הראשונים בפופולריות בגוגל סטור באותו יום – וזה רק ממי שהצליח להיכנס אליה, משום שלפי דיווח של טניה לוקשינה מארגון זכויות האדם Human Rights Watch, "נראה שהממשלה חוסמת את חנויות אפל וגוגל”.

המוחים לא התייאשו ופנו אופליינה: "היית רואה אנשים במעלית פשוט משאירים החסני USB עם קבצי גישה ל-VPN", אמר לגיזמודו מקסימס מילטה מאוניברסיטת Belarusian European Humanities. אבל גם זה לא תמיד עזר, לפי לוקשינה: “רבים מאלו שיש להם גישה לכלי עקיפת צנזורה, כמו VPNים, מגלים שהטכנולוגיות הללו נחסמות גם כן“.

האופוזיציה, המצויידת בהאקרים, הכריזה על סייברמלחמה, מספר שלום בוגוסלבסקי, מדריך ומארגן סיורים וכותב ומרצה על ההיסטוריה והפוליטיקה של מזרח אירופה, שעוקב אחרי המחאה דרך הרשתות: "אחד הדברים שהכי עובדים עליהם זה לנסות למצוא כמה שיותר תצלומים של שוטרים אלימים ואנשים שמשתתפים בדיכוי המחאה. האזרחים מתבקשים לשים מצלמות מעקב, לתלוש מסכות משוטרים ולצלם אותם מכמה שיותר זוויות. יש ערוצי טלגרם שאליהם שולחים את זה ובוטים שאוספים את כל העניין הזה.

לוגו ה"קיבר-פרטיזני" (סייבר-פרטיזנים), האקרים מתנגדי שלטון לוקשנקו בבלארוס
לוגו ה"קיבר-פרטיזני" (סייבר-פרטיזנים), האקרים מתנגדי שלטון לוקשנקו בבלארוס

"בשבוע שעבר, מגזר ההייטק של בלארוס, שהוא מאוד נחשב ויחסית חזק והם עושים דברים די מרשימים, סוג של הצטרף באופן יותר ברור לאופוזיציה. ההייטקיסטים הבטיחו בעצם לזהות כל שוטר כזה, לפרסם את כל הפרטים האישיים שלו, הכתובת, מספר הטלפון, חשבונות ברשתות החברתיות וגם חומר מביך שהם ימצאו כשהם יפרצו למכשירים שלו. אני עוד לא ראיתי כ”כ חומר מביך אבל הרבה פרטים מתפרסמים. הם גם טוענים שהם הצליחו להשיג את רשימת כל השוטרים בבלארוס וכל הפרטים האישיים שלהם”.

בנוסף, האקרים המכנים את עצמם "הסייבר-פרטיזנים של בלארוס" פורצים לאתרי ממשל, מפילים אותם, שותלים בהם רושעות או משחיתים אותם עם לוגו הפרטיזנים וטקסטים נגד השלטון. היום הם הודיעו שיש עוד אתרים על הכוונת, ובהם אתר רשות המסים.

התפרסם במקור בגירסה שונה בפינה "האחראי על האינטרנט" בגלצ