היסטוריית הגלישה שלנו מספרת עלינו סיפור. הסיפור הזה זמין לספקי תקשורת, שרתי אינטרנט ושאר גורמים שיש להם גישה, גלויה או סמויה, לגיטימית או עבריינית, להיסטוריה שלנו. לאחרונה, חוקרים ממוזילה הציגו דרך ל"חיבור זהויות משתמש" – קישור בין היסטוריות גלישה נפרדות, גם אם עברו אנונימיזציה והפרטים המזהים הוסרו מהן.
מאחר שהאינטרנט שזורה ביומיום שלנו, היסטוריית הגלישה יכולה לעזור לגלות מי אנחנו, איפה אנחנו גרים, איזו שפה אנחנו דוברים, מה העבודה שלנו, מה התחביבים שלנו, מה אנחנו מחפשים במנועי חיפוש, מה אנחנו עושים ברשתות חברתיות, מאילו מסעדות אנחנו מזמינים, איזה סוג של פורנו אנחנו לא רואים כי אנחנו אנשים מוסריים ועוד. הדפדפן שלנו משמש כחוקר פרטי שעוקב אחרינו כל היום: הוא לא בהכרח יודע מה עשינו בתוך הבניין שהגענו אליו, אבל השלט בכניסה, "מכון לטיפול בהתמכרות לאלכוהול וסמים", יכול לתת לו מושג כללי.
חוקרים במוזילה, מפתחת הדפדפן פיירפוקס, ביצעו מחקר שבו ניסו לזהות משתמשים על פי הרגלי הגלישה שלהם. הם אספו היסטוריית גלישה בת שבועיים של משתמשים שנתנו הסכמה. כנהוג בניסויים מסוג זה, השבוע הראשון שימש ללימוד, והשבוע השני שימש לניבוי – כלומר לנסות לשייך היסטוריית גלישה של משתמש בשבוע השני, למשתמש שנלמד בשבוע הראשון. היסטוריית הגלישה נוקתה, כמובן, מסממנים מזהים, כולל שמות משתמש בטקסט גלוי ומזהי משתמש מגובבים.
החוקרים הצליחו להתאים בין היסטוריית הגלישה בשבוע השני לגולש בשבוע הראשון ב-50% הצלחה כאשר השתמשו בהיסטוריה של 50 אתרים, וב-80% כאשר העלו את מספר האתרים ל-150.
מי צריך את זה? (תעשיית הפרסום)
"חיבור זהויות משתמש" הוא אחד האתגרים העומדים בפני תעשיית ה-AdTech (טכנולוגיית הפירסום). זיהוי המשתמש מבוסס על קוקית (cookie) המאוחסנת בכל דפדפן בנפרד, ונשלחת לשרתי חברת הפרסום בכל פעם שהמשתמש טוען דף שבו הטכנולוגיה של החברה מותקנת. הדבר מאפשר לחברה ליצור היסטוריית גלישה לכל פרופיל משתמש.
כאשר המשתמש שלנו, יוסי, פותח את הטלפון שלו בבוקר, ונכנס לאתר החדשות האהוב עליו כדי לקרוא כמה אנשים נדבקו היום בקורונה, הדף של אתר החדשות טוען המלצות תוכן מחברת המלצות התוכן המובחרת Fatoosh. הטעינה הזאת תשלח לחברה את הקוקית של הדפדפן בטלפון של יוסי – מחרוזת התווים 4ebd7c47db. פאטוש שומרת אצלה קישור בין משתמש 4ebd7c47db לדף ספירת הקורונה באתר טמקא. מיד אחר כך יוסי רוצה להתעדכן בשער מניית חברת ״צבע״ באתר הטוש.קום, וגם הקישור הזה נשמר אצל פאטוש עבור המשתמש 4ebd7c47db.
אחר כך מתיישב יוסי במשרד הביתי שבסלון שלו, פותח את המחשב ומתעדכן במרוץ אחר חיסון לקורונה באתר ״רפואה שלמה״. אבל עכשיו הוא משתמש בדפדפן של המחשב, אז הקוקית שלו שונה – c4846013d0. כתוצאה מכך, יווצר אצל חברת פאטוש קישור בין c4846013d0 לאתר ״רפואה שלמה״. אחרי כמה דקות עבודה, יוסי ירצה להתעדכן שוב במניין החולים, דרך טמקא, מה שייצר קישור גם בין c4846013d0 לדף המדובר.
התוצאה היא שיוסי מזוהה אצל פאטוש כשני פרופילים שונים – 4ebd7c47db מהטלפון ו-c4846013d0 מהמחשב – ולפאטוש אין דרך לדעת שמדובר באותו יוסי.
המחקר של מוזילה מדגים דרך לחבר בין זהויות כאלה ולתייג אותן כאותו אדם. כך תוכל פאטוש לרדוף בצורה טובה יותר אחרי יוסי בין מכשירים, ולהציג לו ״פרסומות שיעניינו אותו יותר״, כלומר יגרמו לו לפתוח את הארנק מהר יותר, או לכל הפחות יגדילו את הסיכוי שיקליק עליהן.
איך מתגוננים?
בפני המתגלצ'ים זמינות מספר דרכים להתגוננות מפני ההשלכות של המחקר הזה. כדאי להכיר אותן ואת חסרונותיהן:
- גלישה במוד אנונימי (Incognito בדפדפן כרום, Private Mode בפיירפוקס וספארי): גלישה כזו אמנם תגן על הזהות שלנו, אבל תהיה מציקה במיוחד ותדרוש הזדהות מחדש מול כל השירותים בכל פתיחת חלון חדש של הדפדפן.
- שימוש בחוסם פרסומות: רוב חוסמי הפרסומות חוסמים גם טכנולוגיות מעקב; הבעיה היא שהם עצמם חשופים לכל תוכן הגלישה שלנו, שעלול להימכר או לדלוף. בנוסף, יש חוסמי פרסומות שתמורת תשלום יכניסו חברות לרשימה הלבנה שלהם, ויאפשרו להן לעקוב אחרינו.
- גלישה ב-VPN: יש הסבורים, בטעות, ששימוש ב-VPN שמסתיר את כתובת ה-IP שלהם יעזור להם לשמור על אנונימיות. על אף היתרונות הרבים של VPN, המחקר הזה מראה שגם אם מתעלמים לחלוטין מכתובת ה-IP של המשתמש עדיין ניתן לזהות אותו.
- דפדפן מגן פרטיות: שימוש בדפדפן שמציע כלים להגנה על הפרטיות שלנו, כמו פיירפוקס של מוזילה! (או ספארי, או אדג', או Brave). הדפדפן חוסם כברירת מחדל קוקיות צד ג' (3rd party cookies), כאלו שלא שייכות לאתר שבו מבקרים כרגע, ומאפשר חסימה בקליק של טכנולוגיות מעקב. חסימה של קוקיות צד ג' תמנע מחברת פאטוש לשים את הקוקית שלה בדפדפן של יוסי כשהוא גולש באתר טמקא. חסימה של טכנולוגיות מעקב תמנע כליל את טעינת הסקריפט שמציג את ההמלצות של פאטוש. כרום, הדפדפן הפופולרי בעולם, התחיל לחסום קוקיות צד ג' בינואר השנה, אבל נותן למפרסמים ולעוקבים תקופת הסתגלות של שנתיים.
עוד על אמצעי התגוננות מפני פגיעה בפרטית – בפרק קריפטופארטי של סייברסייבר:
רן לוקאר הוא דאטה סיינטיסט בחברת פייפאל וחוקר אבטחה ופרטיות חובב. הפוסט על דעתו של הכותב בלבד, ואינו מייצג את המעסיק שלו 🖼️ תמונת השער: עוגיפלצת עצוב // Mark Bonica cc-by
